יונייטד ויז'ן בע"מ נ' מגאדבה

החלטה

1.בפניי עתירת המבקשת, לפי תקנה 201 לתקנות סדר דין אזרחי תשמ"ד-1984, לביטול פסק דין בהיעדר התייצבות, אשר ניתן כנגדה ביום 13.01.11 (להלן: "פסק הדין"). המשיב הגיש את תגובתו לבקשה, בגדרה התנגד לבקשה לביטול פסק הדין, והמבקשת השיבה לתגובה.

2.המבקשת, היא התובעת בכתב התביעה, הגישה לביצוע שני שטרות שחוללו בסך 54,000 ₪ בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, שטרות אשר נמסרו לה על ידי המשיב בתמורה לציוד צילום שסיפקה לו המבקשת. המשיב הגיש התנגדות לביצוע השטרות וטען כי חתימתו על גבי השיק בסך 50,000 ₪ - זוייפה, וכי הסחורה תמורתה נמשך השיק בסך 4,000 לטובת המבקשת הוחזרה למבקשת. עקב ההתנגדות הועברה התובענה לבית משפט השלום בפתח תקווה, ושם ניתנה החלטה בהסכמת הצדדים לפיה תינתן הרשות להגן והתובענה תעבור לבית משפט זה. משלא הופיע מי מטעם המשיבה ביום 13.1.11 – ניתן פסק הדין הדוחה את התביעה.

3.המבקשת טוענת כי אכן קיבלה ההזמנה לדין לידיה, אולם משנפל למשכב מנהלהּ- מר ירון עמוסי, אשר נתן תצהיר מטעם המבקשת, כאשר "חלה באופן קשה במיוחד" וכאשר "לא זכור לו מקרה אחר בו חלה וחש כה רע" – לא הגיש הוא בקשה לדחיית מועד הדיון ואף לא התייצב אליו. לטענתה, אי-התייצבות זו, לאור הנסיבות, אינה עולה כדי זלזול בבית המשפט אלא היא בבחינת אונס. באשר לסיכויי הצלחת התביעה טוענת המבקשת כי סיכוייה טובים וכי טעמי ההתנגדות נדחו כולם לאור התצהירים שהוגשו מטעמה.

4.המשיב טוען מנגד, כי האישור שצורף לבקשה, הוצא בדיעבד ולצורך בקשה זו, לאחר שנודע למבקשת על פסק הדין – מאחר ונישלחו אליה תצהירי המשיב, ועל כן נגוע האישור בחוסר תום לב. כן טוען הוא כי אישור המחלה אינו בתוקף כלפי מוסדות משפטיים, וכן אינו מלמד על מחלתו הקשה של מנהל המבקשת. עוד טוען המשיב כי המבקשת לא פירטה סיכויי הצלחת הגנתה וטענה בעניין זה באופן סתמי, וגם מטעם זה יש לדחות הבקשה.

5.המבקשת טענה בתגובתה כי אישורי המחלה ניתנים תמיד בדיעבד, ואין לראות בהוצאת האישור הרפואי – חוסר תום לב. עוד צירפה היא אישור רפואי המעיד על מחלתו של מנהלה וכן הפנייתו למיון. כן טענה המבקשת כי ב"כ המשיב לא פעל לבדוק מדוע לא התייצב נציג המבקשת לדיון כמצופה.

6.במקרה כגון דא, כאשר לא נפל פגם בפסק הדין וכתב התביעה נמסר למבקשת, נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לביטול פסק הדין (ראו: ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח' פ"ד מח(1), בעמ' 835-836). לפי ההלכה הפסוקה, על מבקש ביטולו של פסק דין להוכיח שני יסודות מצטברים; האחד הוא מתן סיבה טובה למחדלו של המבקש שגרמה לאי התייצבותו, והאחר - הוכחת סיכויי הצלחה בתביעה אם יבוטל פסק הדין.

ראו:

גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 371.

י. זוסמן , "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 735 עד 738.

7.אשר לשאלה הראשונה, היינו בדיקת סיבת המחדל, כאשר המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, וככל שיתברר שלא מדובר בזלזול מופגן בבית המשפט אלא ברשלנות מסוימת מצד המבקש שהובילה למחדלו, ויש למבקש הגנה סבירה, יקבל בית המשפט את בקשת המבקש וידון במחלוקת לגופה (ראו: ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז (3) 431) ובמקרה שכזה יסתפק בית המשפט בפסיקת הוצאות המשיב כתוצאה ממחדלי המבקש (ראו: ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395 ; רע"א 1598/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה בבית אל על פד"י נ"ה (5) 43). יחד עם זאת, "יהיו מקרים בהם המחדל הוא כה משמעותי עד שיהא בו כדי להאפיל על התשובה לשאלה השניה" (ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (טרם פורסם- ניתן ביום 6.4.08)). אם המחדל עולה כדי זלזול בהליכים המשפטיים ייטה בית המשפט שלא לדון בסיכויי הצלחת התביעה (ראו: רע"א 6379/09 פלוני נ' פלונית ( טרם פורסם- ניתן ביום 19.8.09)).

8.אולם על דרך הכלל נקבע, כי השאלה השניה, היינו, סיכויי ההצלחה בתביעה, היא העיקר ולשאלה הראשונה חשיבות משנית (ראו: א' גורן בספרו הנ"ל בעמ' 373; עא 64/53 יששכר כהן נ' שלום יצחק פד"י ח 395; רעא 9565/09 ‏ ‏ רינה מרגוליס נ' איגור גנץ (טרם פורסמה, ניתנה 10.08.10) 373). יש לציין כי שיקולים אלו אינם נבחנים במנותק, אלא מתקיים ביניהם יחס שמכונה לעיתים "מקבילית כוחות" (ראו: ברם 63/09 ‏קשת שלטים בע"מ נ' עיריית פתח תקוה (טרם פורסם- ניתן ביום 15.1.2009)).

9.באשר לשאלה הראשונה, היינו סיבת המחדל, סיפקה המבקשת הסבר המניח את הדעת בדבר מחלתו של מנהלה. נראה כי אין פגם זה מעיד על זלזול בבית המשפט, אשר מצדיק השארת פסק הדין על כנו. ער אני לעובדה כי ראוי ורצוי היה כי נציג התובעת יודיע מבעוד מועד על מחלתו ובכך היה מונע הוצאות מיותרות שהוציאה המשיבה, ואולם התנהגות זו תילקח בחשבון בעת פסיטקת הוצאות המבקשת.

10.באשר לשאלה השנייה, שאלת סיכויי ההצלחה, המבחן הינו מבחן של הצלחה אפשרית, ולאו דוקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקש הוא לשכנע שלכאורה יש לו עילת תביעה אם יוכיח אותה, ואין על המבקש בשלב הבקשה לביטול פסה"ד להוכיח את תביעתו באופן מוחלט (ע"א 276/62 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז 349 (1963); ע"א 32/83 אפל נ' קפח הנ"ל).

11.במקרה דנן, טענה המבקשת כי ראשיתה של התובענה בשטרות אותם הגישה לביצוע, וכי טעמי התנגדות המשיב נסתרו כולם בהתאם לתצהיריה ולקלטות שבידה. מעיון בתצהירים ובתמלילים נראה, על פניו ומבלי לקבוע עמדתי הסופית, כי המבקשת הציגה וביססה עילת תביעה לכאורה שיש בה כדי להצדיק פתיחת שערי בית המשפט בפניה למען תוכיח את תביעתה.

12.אשר על כן הנני מקבל את הבקשה לביטול פסק דין ומורה על ביטולו. יחד עם זאת ולאור מחדלי המבקשת, תשלם זו למשיב שכ"ט עו"ד בגין ההליכים שנבעו מאי התייצבות נציגה לדיון, סך 1,250 ₪.

ניתנה היום, י' אדר א תשע"א, 14 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: